הענקת גבולות מהווה אחת הסוגיות המאתגרות עבור ההורים.

הסוגיה גורמת להורים להרגיש התלבטויות רבות במיוחד כאשר מדובר בהענקת גבולות למתבגרים. למתבגרים יש סטטוס דו משמעי: כאשר מצד אחד הם מאוד תלויים בנו אך מצד שני הם רוצים להרגיש את עצמם כאנשים בוגרים ורוצים לקבל עצמאות בקבלת החלטות. זה הגורם העיקרי לכך שלפעמים הם כל כך בכייף מתייעצים איתנו ומצד שני מורדים בכל הקשור להענקת גבולות וקבלת עזרה. אז מה עושים? -דבר ראשון אם אתם מרגישים לא בסדר עם מה שעובר על הנער שלכם ואיך זה משפיע על משפחה שלכם זה סימן ראשון לפעולה. -דבר שני הנער לא צריך להרגיש שאנחנו במלחמה אתו בגלל התנהגותו אלא שאנחנו עוזרים לו להתמודד עם התנהגותו. -שימרו על שיח פתוח ושדרו שאפשר לפנות אליכם עם כל נושא - זה מאוד יקרב ביניכם וייצור תקשורת נעימה. -תראו לנער שאתם מבינים את הרגשות שלו (להבין זה לא אומר להסכים). למשל אתם יכולים לגלות הבנה עד כמה כיף לו להסתובב עד מאוחר בלילה עם חברים אבל זה לא אומר שאתם מסכימים אתו. -ספרו לנער על רגשות שלכם לגבי מה שקורה. למשל ספרו שאתם מודאגים בגלל שהוא חוזר מאוחר בלילה - זה יותר מקרב מאשר להגיד לנער שהוא לא יצא בשעות מאוחרות כאלה. -דונו ביחד עם נער על מה שיכול לעזור לו להתמודד עם התנהגות הלא רצויה: למשל מה יכול להרגיע אותו במקרה של התפרצויות זעם. -תעניקו לנער גבול יותר גמיש על מנת שיהיה קשה יותר לנפץ אותו: לדוגמה "אשמח שתחזור הביתה בין שעות...." -עשו עם הנער "חוזה" שבו תתאמו ציפיות לגבי התנהגותו ודונו מה קורה אם הוא לא עומד ב"חוזה" שסוכם אתכם.

אשמח לשמוע איך אתם מתמודדים עם סיטואציות כאשר התנהגותו של נער מדאיגה אותכם מסיבה זו או אחרת.

מוזמנים לפנות אליי לכל שאלות נוספות או הבהרות הורות בכייף מאיה ניידיס ייעוץ והדרכת הורים.


0 צפיות0 תגובות