אני חושבת שלכל הורה יצא לפחות פעם אחת להתמודד עם התפרצויות זעם אצל ילד. כמה פעמים קרא לכם שגם אחרי שאתם מסבירים את הגיון מאחורי דברים הילד נשכב על הרצפה, בועט עם רגליים וידיים, צועק, בוכה ועומד על שלו?
בסיטואציה כזאת הדבר היחיד שבא לנו שהילד יירגע כבר, ולכן לפעמים המשפט שנפלט אצלינו "תירגע כבר!" אבל הרגשות שלנו לא באים ונאלמים כקסם. תדמיינו לעצמכם מתי שאתם נמצאים בסערת רגשות ואומרים לכם להירגע באופן מיידי – האם תצליחו? גם ילד לא יכול. הוא צריך זמן כדי להתמודד עם הרגשות שלו.
בזמן התפרצות זעם אין טעם לדבר עם ילד כי הוא פשוט לא שומע אתכם.
לפעמים אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם התפרצות זעם של הילדים והדבר גורם לנו לפעמים להגיד "אני כבר לא יודעת מה לעשות איתך?" מה מרגיש הילד בזמן שאתם אומרים משפט כזה? הורים שאני סומך עליהם לא יודעים איך להתמודד איתי... אז על מי אני יכול לסמוך?
אחת התגובות שלנו להתפרצות זעם של הילד, כשאנחנו לא יודעים איך להתמודד עם סיטואציה, היא – "טוב אם אתה לא נרגע, אני הולך... משאיר אותך פה לבד". חשוב להזכיר כאן שלא משנה איך שהילד מתנהג, הוא מעוניין בקשר חזק וטוב עם ההורים. איזה שאלות יכולות להתעורר אצל ילד בעקבות למשפט שאמרתם: "האם אמא ואבא נוטשים אותי?, האם אימא ואבא אוהבים אותי?" ילד יכול לפתח חרדות...
אז מה כן עושים?
דבר ראשון – תנו זמן לילד להירגע ואז דברו
בזמן סערת הרגשות: שדרו רק לילד שאתם כאן יחד אתו עוזרים לו ותומכים בו.
לאחר סערת הרגשות: שדרו לילד שאתם מבינים את הרגשות שלו נסו להבין ביחד עם הילד מה היווה מקור להתפרצות זעם של הילד וניסו למצוא עם הילד פתרון הולם לסיטואציה. דונו עם ילד על דרכים הולמות לביטוי הרגשות (מה מותר ומה אסור) דונו עם הילד על התנהגותו בזמן התפרצות זעם ואפשרו לו להצטער על התנהגותו במקרה צורך אפשרו לילד מקום ששם הוא יוכל להירגע בעת מצוקה רגשית.
הורות בכייף מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים
איך אתם מתמודדים עם התפרצות זעם של הילד? אשמח לתשובתכם בתגובות
Comentários