כועסים - מה עושים?

עודכן ב: פבר 24

כמה

כמה פעמים יצא לכם לכעוס על הילד ולהרגיש אחר כך רגשות אשם על הדרך שבא כעסתם?

כמה פעמים יצא לכם להתפרץ ולהגיד לילד: "אתה אוכל ממש כמו חזיר, כמה פעמים אני צריכה לחזור על אותו דבר - הילד הקטן כבר היה מבין, שתוק כבר – תפסיק לדבר שטויות , בושה וחרפה פשוט איך שאתה מתנהג, אם לא תלמד – בעתיד תנקה רחובות".

אתם תשאלו: "אז מה עושים אם הילד הרבה פעמים חוזר על התנהגות הלא רצויה?

מה את אומרת - לדבר ברוגע, להסביר את הדברים?"

אני כבר משערת מראש מה יכולות תגובות להצעות כאלה. "גם לי יש רגשות, גם אני יכול לכעוס, גם לי מותר לפעמים להוציא את הקיטור..."

לצערי רק בהוצאת קיטור זה רק ועוזר.

האם משפטים כאלה גורמים לילד לשנות את התנהגותו? ממש לא.

קודם כל משפטים כאלה גורמים לילד להיעלב ולשאול את עצמו שאלה: "האם אימא ואבא אוהבים אותי?"


דבר נוסף ילדים חיים עם מחשבות של "כאן ועכשיו" הם לא כל כך מפעילים שיקולי דעת על החיים העתידיים, לכן אין טעם לספר לילדים על ההשלכות של התנהגותם לעתיד הרחוק.


אז מה עושים?

הפתרון הוא לדבר על הרגשות האישיים שלכם ועל הרגשות של הילד. במקום להגיד "תשקיט כבר את המוזיקה הרועשת הזאת" - תגידו: "אתה יודע אני הגעתי הביתה נורא עייף, כואב לי ראש ואני רוצה קצת לנוח, אודה לך אם תנמיך קצת את הווליום של המוזיקה". במקום להגיד "שוב קיבלת ציון לא טוב" – תגידו: "זה בטח לא נעים לקבל ציון כזה וגם אותי זה מעציב. אתה צריך עזרה בהתמודדות עם החומר?" תאמינו לי אם תדברו במשפטים כאלה, לא תזכו בהתנגדות רבה מצד הילד לבקשות שלכם.

ממליצה לקרוא עוד - הדרכת הורים לגיל הרך


מאחלת לכם יום נעים

ניידיס מאיה – יועצת ומנחת הורים

1 צפיות