לא מזמן, במלתחה של הבריכה הייתי עדה לשיח בין שתי בנות.
אחת אמרה לשנייה: "תסדרי את השורט, רואים לך את התחתונים".
השנייה הגיבה בלחש ובעצבים: "לא רואים לי".
הראשונה המשיכה להתעקש: "למה את לא מאמינה לי, אמרתי לך שכן רואים לך - תסדרי.
הילדה השנייה עוד יותר התעצבנה ובלחש אמרה לראשונה: "לא עכשיו, יש פה אנשים, לא רואים לי."
למה ההערה של הילדה הראשונה הפריעה לילדה השנייה? למה היא המשיכה להתעקש שלא רואים לה את התחתון? מהי הדרך הנכונה לתת ביקורת לילדים?
קודם כל כאשר אתם מעירים לילדים, במקום לתקוף, תכוונו את הילד לעשייה הנכונה. לדוגמה, במקום להגיד: "למה אתה לא מסתכל על תווית כשמכניס בגדים לכביסה, תראה מה קרה לחולצה." תגידו לו: "מותק כשאתה מכניס בגדים לכביסה, שים לב בבקשה לתווית שעל הבגד.
כשאתם מעירים, דברו קודם כל על הרגשות שלכם. לדוג' "מותק, תדבר בבקשה יותר בלחש, זה מפריעה לי לעבוד".
המיקוד של הביקורת צריך להיות לא על הילד, אלא על התנהגות שלו. לדוג': במקום להגיד: "איזה עצלן אתה!". תגידו: "אני רואה שהפעם התעצלת ולא עשית שיעורי בית".
לפני שאתם מעירים, תנסו להבין, אולי למה שקה , באמת היו סיבות מוצדקות. תנו לילד להתבטא ולהסביר את עצמו. למשל, אם ילד מגיע רטוב הביתה ומסביר לכם שזה קרה בגלל שילד אחר השפריץ עליו מים….
כשאתם מעירים אל תשוו בין הילדים, תמקדו את הביקורת בהתנהגותו של הילד שאתם מעירים לו. לדוג': במקום להגיד: "למה עשית מלא שגיאות עשית במבחן, תראה איך חבר שלך עשה את המבחן" תגידו לילד: "בפעם הבאה תשקיע בבקשה יותר זמן להכנה למבחן".
כשאתם מעירים דברו מצד אחד בטון רגוע אך מצד שני אל תחניפו לילד.
ואל תשכחו שצריך הרבה יותר לחזק את הילד ולתת לו אימון ביכולותיו מאשר לבקרו.
אז מה לדעתכם הפריע לילדה שנייה בתחילת הפוסט? מהו לדעתכם קריטריון נוסף לנתינת ביקורת (שאותו לא הזכרתי כאן) שלא נלקח החשבון על ידי ילדה ראשונה וגרם להיעלב לילדה שנייה (שעליהן סיפרתי בתחילת הפוסט)
לשאלות, הבהרות והדרכות פרטניות בנושאים אחרים - מוזמנים לפנות אלי.
הורות בכייף
מאיה ניידיס ייעוץ והדרכת הורים
