מתקרב יום הכיפור, יום שבו אנחנו עושים חשבון נפש ומבקשים סליחה.
איך ללמד את הילד לבקש סליחה באמת (סליחה מכל הלב)?
כשהורה מלמד את הילד להצטער מכל הלב – הוא בעצם מלמד את הילד להיות כנה ולקחת אחריות על מעשיו.
לפעמים אני עדה לסיטואציות שבהן הורה מבקש מהילד לבקש סליחה ממישהו אחר. כאשר ההורה מחליט עבור הילד מתי על הילד לבקש סליחה, הילד עושה את זה מתוך כפייה ולא מתוך זה שהוא באמת מבין משמעות של הדברים שעליהם הוא מבקש סליחה. במקרים כאלה, הילד הרבה פעמים מרגיש מושפל וכועס על ההורה – לכן כדאי לפתוח עם הילד שיח על משמעות הדברים.
במקרים שבהם הילד העליב את מישהו אחר ובמיוחד כאשר עמדתכם שונה מעמדתו של הילד, כדאי קודם כל להראות לילד שאתם מבינים את הרגשות שלו. להבין – זה לא אומר להסכים עם הילד. התחשבות ברגשות של הילד – מאפשרת לילד להרגיש שהורה מתחשב בו וזה גורם לתקשורת בין הילד והורה להית יותר נעימה.
ילדים קטנים הם אגוצנטריים, קשה להם להיכנס לנעליים של אחר ולהבין מה שאחר מרגיש. לכן, חשוב מאוד שהורה יסביר לילד שרגשותיו של בן אדם אחר יכולים להיות שונים מרגשותיו של הילד.
למשל אפשר לפתוח את השיח בדרך הבאה: "אני מבין שאתה מאוד עצוב כי רצית לשחק עם המכונית הזאת... זו היית מכונית של דני ודני שיחק בה עכשיו..... איך אתה חושב שדני הרגיש כשחטפו לו את המכונית? (דני עצוב)....
לאחר מכן כדאי עם הילד לפתוח שיח על הדרכים לפתרון הריב. תעודדו את הילד להגיע למסקנה בעצמו. למשל, אתם יכולים לשאול את הילד: מה כדאי עכשיו לעשות שדני לא יהיה עצוב ? (להחזיר מכונית, לבקש סליחה) איך אפשר היה לפתור דברים בדרך אחרת? (לשחק ביחד, לשחק תור- תור)" בהמשך הילד ילמד לבד לזהות את הרגשות של אנשים אחרים, להתחשב בהם ולמצוא דרכים יצירתיות לפתרון הריב.
תעזרו לילד שלכם להימנע מחזרה על אותן טעויות ותעזרו לו ללמוד מה הם הכללים להתנהגות מקובלת. ילדים, בגלל היותם קטנים, לפעמים שוכחים את הגבולות שהצבתם להם או שלפעמים אין להם כלים מתאימים לביטוי רגשותיהם. לכן, חשוב שהורה מדי פעם יחזור על כללי ההתנהגות המקובלים ויעזור לילד לרכוש כלים מתאימים לביטוי רגשותיו. למשל, אם הילד יוצא החוצה לשחק עם החברים – תסבירו לילד מה הציפייה שלכם ממנו ואיך עליו להתנהג (לדבר בצורה מנומסת, להתחלק עם החברים, לא להרביץ וכו'). חשוב, שגם תלמדו את הילד, איך בדרכים מקובלות אפשר להביע רגשות כמו כעס (אתה יכול לבוא ולהגיד שאתה כועס/מעוצבן, אנחנו לא מרביצים כשכועסים).
חשוב מאוד שהורים יהיו מודעים לעובדה שלפעמים הילדים מתנגדים לבקש סליחה משום שהם מפחדים שאם הם יכירו בטעות שלהם, אז אף לא ירצה לדבר איתם/לשחק איתם....הרי הם התנהגו לא יפה... אז למה שמישהו אחר ירצה ליצור קשר איתם. בנוסף לכך, הילדים מתנגדים לבקש סליחה כי הם מפחדים שבקשת סליחה יכולה לגרום להתפתחות שלילית של הסיטואציה לאחר מכן. כאן חשוב שהורה יסביר לילד שדווקא בקשת סליחה וזה שהילד יראה שהוא מודע לכך שהתנהגותו הייתה לא נעימה, מתקבלת בעין יותר חיובית מאשר סירוב של הילד להכיר בהתנהגותו לא נעימה ולקחת אחריות על מעשיו. חשוב להדגיש לילד שדווקא האופציה השנייה (סירוב של הילד) יכולה לגרום לתגובה לא נעימה של האנשים.
מאחלת לכולם צום קל וגמר חתימה טובה.
לשאלות בנושאים והדרכות פרטניות בנושאים אחרים, מוזמנים ליצור איתי קשר.
הורות בכייף
מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים
Comments