אם הילד לא רוצה לבצע שיעורי בית....
היום אני שומעת על כך שיותר ויותר הורים מתלוננים על כך שילדים לא רוצים ללמוד לא רוצים לבצע שיעורי בית.
קורונה, למידה דרך זום, למידה בקפסולות, פיגור בחומר השפיעו מאוד על הרצון של הילדים ללמוד... או שזה לא הגורמים עיקריים?
בואו ננסה להבין בהתחלה מה הם הגורמים לחוסר רצון של הילד ללמוד ולבצע שיעורי בית ואחר כך נדבר איך להתמודד עם זה.
הרבה הורים מניחים שכאשר ילד לא רוצה ללמוד הוא פשוט מתעצל ללמוד ייתכן וילד באמת מתעצל, אבל הרבה פעמים מאחורי חוסר רצון של הילד ללמוד ישנן עוד הרבה סיבות נוספות:
פחד מכישלון- לפעמים הילד פשוט פוחד לא להצליח במשהו, לעשות טעויות, פוחד איך יגיב הורה...מורה על חוסר הצלחתו, לכן מעדיף להימנע מביצוע משימות.
אי הבנה של חומר מסוים – למשל ילד יכול לא להבין נושא חדש שנלמד. נגיד בחשבון או עברית, וזה יכול לגרום לחוסר רצון לבצע מטלות.
ילד לא רוצה לעשות שיעורי בית באופן עצמאי – ילד מתחיל לחפש כל מיני תירוצים שהוא עייף או לא מרגיש טוב, מושך את הזמן עד שהורים יבואו ויעשו ביחד איתו.
ביקורת מרובה מצד הורה/מורה – אם הורה/מורה כל פעם מבקר את הילד כשהילד לא מבצע משימה מסוימת כמובן זה משפיע על חוסר רצונו של הילד לבצע שיעורי בית.
חוסר תשומת לב – חוסר תשומת לב מצד הורים יכולה להשפיע על כך שילד בכוונה יתנגד לעשות שיעורי בית על מנת באופן כזה למשוך לעצמו תשומת לב של ההורים.
עייפות/עומס יתר – אם הילד עייף אחרי יום לימודים או שעמוס בחוגים בנוסף לשיעורים זה כמובן יכול להשפיע על חוסר רצונו ללמוד.
אז מה עושים:
דבר ראשון תימנעו מפשוט לדרוש מהילד לבצע שיעורי בית. מילים "שב מיד לעשות שיעורים...כמה זמן אפשר לשבת מול מסך".. פשוט לא עוזרות.
קודם כל תנסו להבין מה הסיבה שהילד נמנע לעשות שיעורי בית. שבו ביחד עם ילד ושוחחו מה מקשה עליו לעשות שיעורי בית.
גלו הבנה לרגשות וקשיים של הילד. כאשר הילד רואה שאתם מבינים את רגשותיו זה מעודד אותו לשתף פעולה איתכם. למשל אתם יכולים להגיד לילד: "אני מבין אותך שאתה עייף עכשיו....זה באמת משעמם לעשות.... אני רואה שקשה לך...."
תחשבו ביחד עם הילד איך לעזור לו להתמודד עם הקושי:
למשל אם הוא עייף – אז אולי לתת לו שעה מנוחה אחרי לימודים
אם לא מבין את חומר – תעזור לילד להתמודד עם הדברים שהוא לא מבין, תנו לו כלים איך להתמודד עם דברים שקשה לו.
אם הילד מתקשה לבצע שיעורים באופן עצמאי – תתנו לו כלים איך להתמודד עם שיעורים באופן עצמאי ולאחר מכן בהדרגה תעבירו אחריות עליו. בהתחלה תשאירו אותו לעשות שיעורים באופן עצמאי ל – 10 דקות, אחר כך תגדילו לאט-לאט את הזמן.
אפשרו לילד לעשות הפסקות בזמן ביצוע שיעורי בית.
הציבו לילד תכנות ביניים שעליו להגיע אליהם על מנת לבצע שיעורי בית (זה יעזור לילד למקד את עצמו במה שהוא צריך לעשות). שבחו את הילד על כל הצלחה/ עמידה באתגר. למשל תחנה ראשונה זה סיום תרגילים בחשבון. תחנה שנייה זה כתיבת סיפור בעברית. כשהילד יראה שהוא מתמודד עם הדברים זה יגדיל את המוטיבציה שלו לביצוע. בהמשך הוא יציב אתגרים לעצמו.
תגדירו לילד את הציפיות שלכם – לדוגמה שהציפייה שלכם כשתבואו הביתה הוא יסיים את השיעורים. או שלדוגמה בעוד שעה תבואו לבדוק שיעורים בחשבון. כשהילד מבין מה מצופה ובודקים עמידה בגבול אז הוא יותר מבין מה עליו לעשות ויותר סומך עליכם.
סדר יום – דונו ביחד עם ילד איך כדאי יותר לסדר את היום כדי שיישאר לו זמן גם לשיעורים וגם לפנאי.
הילד אמור לדעת מה הוא מרוויח במידה והוא עומד במוטל עליו – למשל אתם יכולים להגיד לילד שכשהוא יסיים שיעורים הוא יוכל לצאת החוצה לשחק עם חברים או שלעשות דברים אהובים עליו.
וכמובן דבר הכי חשוב – תראו לילד שאתם אוהבים אותו ללא תנאי ושאתם כאן לצידו מתי שהוא זקוק לכם.
לשאלות, הבהרות או הדרכות פרטניות בנושאים אחרים, אני כאן לשירותכם
הורות בכייף
מאיה ניידיס ייעוץ והדרכת הורים
