הקשבה - מצילה!

בזמן אחרון אנחנו שוב ושוב שומעים על ההתאבדויות של ילדים. עצוב מצמרר ובלתי ניתן להבנה. חלק מהאנשים מאשימים בכך את מערכת החינוך שלא הבחינה באותות למצבם הרגשי של הילדים ואת הבריונים שסובבו אותם והתעללו בהם ובכך גרמו למותם. חלק האחר של האנשים מאשימים את המשפחות של הילדים שלא מספיק היו מעורבים בחיים של הילדים..

בכל מקרה לא היינו עדים להתפתחות העלילה של המקרים אלה ולא לנו לשפוט את המצב!!! מה שחשוב להגיד שלכל מערכת, ולא משנה אם זה מערכת בית ספרית או מערכת משפחתית, חשוב לגלות אמפתיה ולהיות קשובים לילדים ששייכים אליה. חשוב להיות שם, לצד הילד, כשהוא זקוק לנו (למבוגרים). חשוב להכיל את הילדים ולהיות אמפתיים כלפי רגשות שלהם, להקשיב לילדים לא מרצון לתקוף או להוסיף הערה אלא מרצון באמת להיות שם בשביל הילד ולתמוך בו במקרה הצורך, לשאול שאלות שיעודדו את הילד לספר לכם את הדברים, להראות שאתם מבינים את רגשותיו.

אם אנחנו נגד הבריונות – אז חשוב להתחיל מזה שאנחנו מלמדים את הילדים להיות אמפתיים כלפי רגשות של אנשים אחרים. ספרו לילדים על מה שאתם מרגישים, על ההצלחות והכישלונות שלכם, דברו עם ילדים על הרגשות שאתם חווים לגבי דברים מסוימים. תנו להם להיות שותפים לרגשות שלכם.

בנוסף לכך אם אנחנו רוצים שילדים ייקחו אחריות על המעשים שלהם ויצטערו במקרה הצורך על מה שהם עשו אז חשוב ללמד ילדים לשחזר את האירועים שבהם הם היו מעורבים. תשאלו את הילדים שאלות מכוונות ותעודדו את הילדים לספר על הדברים.

חשיבות רבה יש גם לכך שהילד יבין מה הניע אותו להתנהג בצורה זו או אחרת. שבו עם הילד ועזרו לו להבין מה הניע אותו להתנהג בצורה מסוימת. עזרו לילד להתמודד עם ההתנהגות הבלתי רצויה – שבו אתו ותחפשו ביחד פתרון להתמודדות עם התנהגות זו או אחרת. בלי שהילד יבין מה קרה באירוע ומה גרם לו להתנהג בצורה זו או אחרת הוא לא ייקח אחריות על מעשיו וכמובן לא יצטער עליהם.

מאחלת לכם המשך יום נעים.

מאיה ניידיס - ייעוץ והדרכת הורים

אולי יעניין אותך לקרוא על הדרכת הורים לגיל ההתבגרות