מה הכי חשוב לילד?
ילד בן 4 ניגש לאימא ותוך בכי מראה לה שריטה קטנה שקיבל.
אימא בתגובה: "לא נורא, זה שריטה קטנה, אל תבכה, תהיה גיבור".
ילד פונה לאימא: " אני עייף".
אימא: "אבל אתה כרגע רק התעוררת..."
ילד מגיע הביתה מבית ספר ומספר לאימא: "אני כל כך התעצבנתי היום על מורה". רק בגלל שאיחרתי לבית הספר ל-4 דקות, המורה רשמה לי הערה ביומן".
אימא: "אתה יודע שזה אחריות שלך להגיע בזמן לבית הספר ומורה צודקת לכן לא הייתה לך שום סיבה להיות".
מה באמת רוצים ילדים כשהם פונים אלינו?
קודם כל כשהילדים פונים אלינו הם רוצים שאנחנו נקשיב להם באמת ונבין את מה שהם מרגישים. לפעמים קורא שאנחנו מקשיבים תוך כדי עיסוק במשהו או שמקשיבים ורק מחקים להזדמנות להכניס את העצות שלנו.
לילד מאוד חשוב שאנחנו נהיה שם בשבילו ונבין את מה שהוא מרגיש.
אם נתייחס למקרה ראשון שתיארתי איפה שאימא אומרת: "זה רק שריטה קטנה, אל תבכה תהיה גיבור". במשפט כזה אימא בעצם מבטלת את מה שילד מרגיש. ייתכן וזה באמת מאוד כואב לו. במקרה כזה כדאי יותר להגיד: אני מבינה זה לא נעים לך... אני מבינה שזה כואב לך...בוא נשים משחה... בדרך כזאת אימא מראה שהיא מבינה את מה שילד מרגיש וגם מציעה לו דרך להתמודד עם זה.
באופן כזה הילד רואה שמתחשבים במה שהוא מרגיש ויותר סומך על הורים.
בוא תדמיינו לעצמכם למשל שאתם מספרים לחבר/ה שלכם שבוס שלכם בעבודה צעק עליכם בנוחות כולם על טעות שעשיתם.
איך תעדיפו שחבר שלכם יגיב?
א) האם תרצו שחבר שלכם יגיד שהבוס שלכם מטומטם?
ב) האם תרצו שחבר שלכם יגיד שהייתם צריכים לגלות אחריות ולא לעשות טעויות?
ג) האם תרצו שחבר שלכם יגיד שזה באמת לא נעים ומעצבן מתי שצועקים עליך בעבודה בנוכחות כולם.
אני מניחה שתבחרו באפשרות ג' כי באפשרות ג' חבר מראה שהוא מקשיב לכם ובאמת מבין את מה שאתם מרגישים.
לכן קשה הילד פונה אליכם עם איזה שהיא בעיה:
קודם כל תראו לילד שאתם מקשיבים לו בהקשבה מלאה. כשילד מדבר אליכם, תפנו אליו עם פנים.
תמלילו את מה שהילדים מרגישים. לפעמים הילדים מתקשים להמליל את הרגש שלו. המללת הרגש תעזור לילדים להמליל את הרגשות שלהם באופן עצמאי אחר כך. לדוגמא אפשר להגיד לילד: נראה לי שאתה כועס....מעוצבן.
תראו שאתם מבינים את הרגש של הילד. לדוג' אתם יכולים להגיד: זה באמת כואב, זה באמת לא נעים. (להבין ולקבל את הרגש של הילד זה לא אומר שאתם מסכימים אתו).
עודדו את הילד למצוא פתרון לקושי שלו (במידה ומדובר בילד קטן תעזרו לו לעשות את זה).
כיצד הייתם מגיבים במקרים אחרים שהעליתי פה (במקרה של ילד עייף ובמקרה של ילד שאיחר לבית הספר)?
כיצד אתם מגיבים כשהילד פונה אליכם עם הקושי?
לשאלות, הבהרות והדרכות בנושאים אחרים – אני כאן לשירותכם.
הורות בכייף
מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים
