אל תצעק, אל תרביץ, אל תפריע, אל תשבור.... בדרך כלל אנחנו מעניקים לילדים גבולות מתי שמשהו משתבש והם לא עשו משהו כראוי. האם זה נכון? ילדים נולדים לעולם בלי להבין איך הוא מתנהל ובלי להבין איך הם – ילדים צריכים לשרוד ולהתנהג בו. לכן אחד מתפקידינו כהורים הוא להעניק לילדים את הידע הזה. ילדים לומדים דברים מהסברינו, מזה שהם מסתכלים איך אנחנו מתנהגים ומחקים בסיטואציות מסוימות את התנהגות שלנו ומניסוי וטעיה משל עצמם. כשאנחנו מעניקים לילד גבול, אנחנו בעצם מעניקים לו כלי שמאפשר לו להבין איך עליו להתנהג. לכן חשוב שגבול יבוא לא רק בסיטואציות של "אל תעשה" אלא גם כהכנה מראש וגם כאחריות שאתם מעניקים לילד. לדוגמה אתם מתכוונים ללכת לפארק מים. אתם יכולים להעניק לילד גבול מראש ולהגיד שאתם תהיו בפארק משעה.... עד שעה... בבקשה תשתדלו להיות במקום מוצל ותשתדלו להיות בקרבתנו שלא תלכו לאיבוד. כך מראש הילד יודע איך עליו להתנהג ומקבל יותר ביטחון בפעולותיו. או לדוגמה אתם יכולים להגיד שהציפייה שלכם שהילד יסיים שיעורים לפני שהוא יצא החוצה לפארק. גבולות שאתם מעניקים לאט לאט מושרשים בראשו של הילד ולאחר מכן בסיטואציות דומות הוא יוכל כבר להציב גבול לעצמו. לכן גבולות בעצם מוענקים לילד בכל סיטואציה שאין לילד עדיין כלים איך להתמודד איתה. לדוגמה אם ילד לא יודע איך לעבור כביש אז נסביר לילד מראש שאת הכביש עוברים רק במעבר חצייה. חשוב לציין שלילדים קטנים לפעמים קשה לזכור את הגבולות המוענקים להם לכן כדאי מדי פעם להזכיר להם אותם. כמובן שלא תוכלו להטרים כל סיטואציה ולא תוכלו כל פעם להיות לצד ילד כדי להגיד לו האם הוא התנהג כראוי או לא. חלק מהדברים הילד ילמד מתוך ניסיון עצמי ומתוך איך שסביבה תגיב להתנהגותו. זכרו חשוב שבבית יהיה שיח פתוח ושילד ירגיש שאתם מכילים ומבינים את הרגשות שלו כך הוא ירגיש את עצמו חופשי לפנות אליכם במקרה הצורך.
אשמח שתרשמו בתגובות מתי אתם מעניקים גבולות לילדים.
הורות בכייף מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים
