הרבה פעמים בתור הורה אני מאוד רוצה שהילד שלי ידע לעשות דברים באופן עצמאי: להחליט החלטות, לפתור ריב בינו לבין חברו, לעשות בחירה, לסדר ועוד הרבה דברים אחרים. חשוב גם לציין עובדה שאם ילד יכול לעשות דברים באופן עצמאי אז אנחנו יכולים גם קצת להשאיר זמן לעצמנו. הרבה פעמים בתור הורה קשה לי לשחרר, מצד אחד נורא בא לי שהילד ילמד לעשות דברים באופן עצמאי מצד שני הרבה פעמים המילה "לבד" מתפרשת על ידינו "כמו שאני (הורה) רואה לנכון". כלומר מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לשחרר ומצד שני מאוד רוצים להדריך, לכוון, להוביל.
תנקה לבד, אבל בדרך שנראית לי נכון תכין אוכל לבד אבל בדרך שלי נראית נכון.
הרצון הזה להדריך כנראה טבוע בנו מתוך היותנו הורים ואולי אנחנו פוחדים לאבד את הסמכות שלנו.
ואם זה באמת כך אז ישנה סמכות הורית גמישה (סמכות שאני בחרתי בה) סמכות שמאפשרת לשלב בין הענקת גבולות לילד לבין לראות רצון של הילד, נותנת מקום לגמישות אם אנחנו רוצים שהילד ילמד לעשות את הדברים לבד אנחנו צריכים להאמין ביכולת של הילד לעשות דברים באופן עצמאי ולהראות לו שאנחנו מאמינים ביכולתו הזו. "אני חושבת אתה מסוגל לעשות את זה". כדאי שאנחנו ניתן לילד תפקידים שהגיל של הילד ויכולתו מאפשרים לו לעשות, בין אם זה לסדר בגדים, להכין ארוחה, לערוך שולחן וכו'. על ההצלחה נשבח את הילד. "אתה יכול להיות גאה בעצמך, ערכת לבד את השולחן. אם הילד לוקח על עצמו אתגר שלא תואם את גילו - אתם יכולים להגיד "ילדים בגילך בדרך כלל לא עושים את זה, אבל אתה יכול לנסות…. כדי שהילד יוכל לעשות החלטות באופן עצמאי אנחנו גם צריכים לאפשר בחירה "איזה חולצה תרצה ללבוש היום". כדאי שאנחנו נתמוך בילד לפתור בעיות באופן עצמאי, נשאל אותו איך אתה היית פותר את הבעיה, איך אפשר היה לפתור בעיה באופן אחרת. אם הילד מתקשה - תחשבו על רעיונות ביחד, תכוונו ותדריכו אותו.
איך אתם מעודדים את העצמאות של הילד בבית? מה אתם מאפשרים לו לעשות לו לבד? אשמח שתרשמו לי בתגובות לפוסט.
הורות בכייף מאיה ניידיס - ייעוץ והדרכת הורים
