אם הילד לא משתף בחוויותיו – מה לעשות?

האם מוכרת לכם הסיטואציה שילד חוזר מבית הספר ואתם שואלים אותו "איך עבר היום" ומקסימום מקבלים בתשובה: "הכל בסדר".

ואתם.... אתם כמובן הייתם רוצים לשמוע עוד על איך עבר היום, מה היה כיף ומה היה פחות כיף, אבל לילד משום מה לא בא לספר לכם על כך.

מדוע זה קורה ואיך לעודד את ילד לשתף איתכם חוויות?

קודם כל, אחת הסיבות לכך היא הקשבה לא מלאה. לדוגמה אם הילד רוצה לספר לכם משהו או פונה עם איזה שהיא בקשה ואתם בזמן הזה עסוקים בדברים אחרים ותוך כדי עשייה מהנהנים לילד עם הראש – הילד יכול לפרש את זה באופן כזה שלהורים לא מעניין מה שאני מספר....

לכן חשוב להראות לילד שאתם מקשיבים לו בהקשבה מלאה, תפנו אליו עם הפנים, תראו התעניינות בנושאים שהוא מספר, תשאלו שאלות מעמיקות יותר.

סיבה נוספת לכך שהילד לא רוצה לשתף אותנו היא שהרבה פעמים קורה שהורה ממהר לתת ביקורת או עצות על מה שלא נראה לו לעין. בואו תדמיינו לעצמכם מצב שילד שלכם בא ומשתף אתכם בכך שקיבל ציון נמוך בחשבון והורה בתגובה אומר: "אם היית משקיע יותר, לומד יותר - היית מקבל ציון יותר גבוה." תחשבו על תחושה של ילד באותו רגע. גם כך הוא מבואס על כך שקיבל ציון לא טוב במבחן ועוד בנוסף לכך מקבל ביקורת על כך. אז הילד יכול לחשוב למה בכלל לשתף אם אני בכל מקרה זוכרה לביקורת בתגובה.

במקרה כזה עדיף להראות לילד שאנו מבינים את הרגש שלו....."אני רואה שהיה לך קצת קשה במבחן"

"אתה רוצה לספר לי מה היה לך קשה?" תתארו לילד את הבעיה במקום לתת ביקורת. תשאלו את הילד מה הוא חושב שכדאי לעשות. איך אתם יכולים לעזור לו.

זכרו כשהילד משתף אתכם במשהו הוא פחות רוצה לשמוע עצות וביקורת מצידכם על איך היה כדאי לו להתנהג ומה היה כדאי לו לעשות, אלא הוא רוצה יותר לראות שאתם מבינים את הרגש שלו, מכילים אותו, תומכים בו.

סיבה נוספת לכך שהילד לא רוצה לשתף את הורים בחוויותיו היא שלפעמים קורה שהורים מקטינים או שוללים את הרגש של הילד. תדמיינו לעצמכם מצב שילד מגיע מבית ספר מאוד עצוב ומשתף אתכם על כך שנשברה לו עט או עיפרון. בואו נדמיין שאתם מתפלאים מזה שילד עצוב בגלל העיפרון ואומרים : "לא צריך להיות עצוב....שטויות... זה בסך הכל עיפרון.... נקנה חדש".

תחשבו מה הילד מרגיש באותו רגע.... יכול להיות שזה עיפרון אהוב עליו...ומה שבשבילינו יכול להיות "שטויות" בשביל ילד יכול להוות "אסון"....והאם כדאי אז לילד לשתף אותנו בחוויות אם אנחנו לא מקבלים את הרגשות שלו?

במקרה כזה עדיף להראות לילד שאנחנו מבינים את הרגש שלו, למשל אפשר להגיד "אני רואה שאתה עצוב...אתה רוצה לספר לי מה קרה...."

ומה עוד כדאי לעשות כדאי שילד ישתף אתכם בחוויותיו..

תהיו יצירתיים. תדמיינו לעצמכם אתם שואלים את הילד "איך עבר היום".... בואו נחשו מה הילד חושב באותו רגע...."אוף...שוב אותה שאלה".... לכן, תחשבו מה עוד ניתן לשאול את ילד. תחשבו על מה הוא היה רוצה לספר. למשל אם אני שואלת את הילד שלי כמה גולים הוא הבקיע במשחק כדור רגל שהיה בהפסקה...אז הוא בדרך גם מספר על: איזה שיעור היה מעניין ואיזה ילד עיצבן אותו ועוד הרבה דברים נוספים....

שתפו את ילד בחוויותיכם. ככל שהילד יראה שאתם משתפים אותו בחוויותיכם, מתייעצים איתו, כך הוא יפתח יותר לשיח, ישתף אתכם בחוויותיו.

איך אתם מעודדים שיח עם הילד?

מה שואלים אותו?

לשאלות והבהרות והדרכות פרטניות בנושאים אחרים, אני כאן לשירותכם.

הורות בכייף

מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים.



66 צפיות0 תגובות