מה לעשות אם הילד רגיש לביקורת?
ילדים רגישים לביקורת הרבה יותר ממבוגרים. ביקורת הכי פשוטה יכולה לגרום למצב רוח רע של הילד, התפרצות בכי, הסתגרות בחדר וכד'.
אם למשל הערתם לילד על כך שהוא צייר על השולחן ובתגובה הילד התפרץ בבכי.... האם כדאי ישר לרוץ ולהרגיע אותו? התשובה היא שלילית, כי תפקידינו בתור הורים הוא לא רק להכיל את הרגשות של הילד ולקבל אותו כמו שהוא אלא גם לכוון ולהדריך אותו. איך הילד ילמד מה נכון ומה לא נכון בלי שידריכו ויכוונו אותו?
אז איך לעזור לילד להתמודד עם הביקורת ומה כדאי להסביר עליה?
דבר ראשון חשוב ללמד את הילד מצד אחד לעמוד על שלו במידה ויש הצדקה לכך ומצד שני להתחשב בדעות של אחרים.
חשוב ללמד את הילד כיצד להבדיל בין ביקורת של בן אדם שברצונו לכוון את ילד, ללמד אותו משהו, לבין בן אדם שברצונו להעליב את ילד.
חשוב ללמד את הילד להסיק מסקנות מן הביקורת. למשל, "אתה ראית שהיום מאוד מיהרת? יצאת בדקה אחרונה מן הבית ואיחרת לביה"ס... מה אתה חושב שכדאי לעשות על מנת שתוכל להתארגן ברוגע ולהגיע לבית הספר בזמן?"
חשוב להסביר לילד שביקורת "טובה" לא נועדה לפגוע בילד ולהעליב אותו ושזה בהחלט לא אומר שבן אדם שנתן ביקורת אינו אוהב את הילד אלא באופן כזה מבוגר מסביר איך הוא רואה את הדברים או שמכוון את הילד.
חשוב להסביר לילד שהוא יכול להגיב לביקורת במידה והוא באמת רואה שמניעים לפעולותיו היו מוצדקים. למשל ילד שצייר בן אדם עם 3 ידיים כי הוא חשב על איזה שהוא בן אדם דמיוני....
בנוסף לכך חשוב להסביר לילד שביקורת היא סובייקטיבית, היא מבטאת דעה של בן אדם כלשהו וזה בהחלט לא אומר ששאר האנשים חושבים אותו דבר. למשל ילד X אמר על ילד Y שהוא שמן, זה בהחלט לא אומר ששאר הילדים חושבים גם שילד Y הוא שמן.
חשוב להסביר לילד שזה בסדר לעשות לפעמים טעויות, העיקר שנלמד מטעויות שלנו. למשל יש ילדים שמתרגשים מאוד מכך שהם עושים שגיאות במילים. למשל אפשר להסביר לילד שמתי שאנחנו היינו ילדים – גם אנחנו עשינו שגיאות במילים, ולקח לנו זמן ללמוד איך כותבים מילים....והכל עניין של תרגול.
חשוב ללמד שתוקפנות והתפרצות היא לא דרך יעילה להגיב על הביקורת. כדאי להגיב על הביקורת ולהסביר על מניעים לפעולותיו בדרך רגועה.
כדאי להסביר לילד שביקורת טובה - כדאי לקבל, שהיא נועדה על מנת לכוון אותו ולהדריך אותו.
זכרו הדרך שבה ילד מקבל את הביקורת תלויה באופן ישיר בדימוי עצמי של הילד והדימוי עצמי של הילד בשנים הראשונות לחייו מתבסס הרבה על הדרך שאנחנו רואים אותו. חשוב בזמן שאתם מעירים לילד, תדגישו לו שזה לא אומר שאתם לא מקבלים אותו כמו שהוא, אלא מתייחסים להתנהגותו כלשהי או לסיטואציה כלשהי.
כיצד ילדיכם מגיב על ביקורת?
איך אתם מתמודדים עם סיטואציות, כאשר קשה לילד לקבל ביקורת כלשהי?
מה לדעתכם הדרך הכי יעילה לתת ביקורת: כך שהיא מצד אחד לא תפגע בילד ומצד שני תכוון אותו?
לשאלות והדרכות פרטניות בנושאים אחרים – מוזמנים לפנות אליי
הורות בכייף
מאיה ניידיס -ייעוץ והדרכת הורים
