- "תקרא את זה - זה מעניין". - "אבל אימא, לא בא לי" - "אני חושבת שכדאי לך ללכת לחוג ציור...." - "אבל אימא, אני לא רוצה". - "אני חושבת שכדאי לקנות לו משחק הזה, זה יכול ללמד אותו הרבה דברים, כמו למשל לתת לו יותר ביטחון, לאפשר לו להתבטא באופן חופשי יותר". ....בסוף המשחק מונח בצד ואף אחד לא משחק בו.
בתור ילדה קטנה אני זוכרת שקריאת ספרים היה ערך די חשוב במשפחה שלי. נחשב שזה מעשיר את אוצר מילים, יכולת ביטוי וכד'. אימא שלי חשבה שכדאי מאוד שאני אקרא קלאסיקה וספרים על אנשים מפורסמים. לדעתה זה היו ספרים מאוד מעניינים ובעלי ערך...ואני משום מה לא רציתי. זה לא עניין אותי ולא היה לי כיף לקרוא אותם. רציתי לקרוא ספרים על תקשורת בין אישית, או ספרים שסתם מספרים על החיים של אנשים.
בתור אימא אני הצעתי לילד שלי הגדול לקרוא כל מיני ספרי הרפתקאות. נו כאלה שבנים יכולים לאהוב... והוא משום מה לא רצה. התברר אחר כך שזה ממש לא עניין אותו, שהרבה יותר כיף היה לו לקרוא ספרי מדע על כל מיני ניסויים או גילויים שונים בתחום מדע.
בתור בן אדם שבא מרקע של החינוך תמיד היה חשוב לי שבמשחקים יהיה פאן חינוכי... פעם, כשניסיתי לקנות משחק מלמד נוסף, בעלי שאל אותי: "מה עם החוויה?".
הרבה פעמים יוצא כך שאנחנו מנסים לכפות על הילדים את הערכים שלנו, מה שעבורנו נראה כחשוב וכרלוונטי, בלי לשאול את דעתם של ילדים על כך. חשוב שבבית יהיה שיח פתוח, שנתעניין במה שילדים אוהבים, שניתן לילדים לעשות את הבחירות משלהם – כך גם נכיר את ילדינו יותר טוב וכך הילדים ירגישו שמתחשבים בהם, ירגישו יותר בטוחים בעצמם ושאפשר לסמוך עלינו.
למשל אנחנו יכולים לשאול את ילד: "מה הייתה רוצה לקרוא, מה היה מעניין לך?" או שלמשל אנחנו יכולים לשאול: "במה הייתה רוצה לשחק, ממה אתה נהנה?". ילדים שמתקשים לעשות בחירה – נעודד אותם בעזרת שאלות מכוונות. למשל אפשר לשאול את ילד: "איזה ספר הייתה רוצה יותר לקרוא: ספר הרפתקאות או ספר בדיוני?" או לדומה: "באיזה משחק היית מעדיף לשחק במשחק מסלול או משחק תנועתי?"
ואיזה דברים חדשים אתם הכרתם על הילדים שלכם, כשנתתם להם לעשות את הבחירות משלהם? אשמח שתרשמו לי בתגובות...
הורות בכייף מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים
