.... לפני כמה שנים רק מבט של הורה גרם לילד לעשות מה שהורה חשב לנכון. ילד אפילו לא העלה בדעתו להתנגד להורה, שלא כבר נדבר על להעז לעשות איזה שהיא שערורייה עם בכי. היום הגישה השתנתה וחושבים שהדרך שהייתה מקובלת היא דרך נוקשה ושצריך להתייחס לילדים יותר בעדינות. בנוסף לכך קודם היווינו מקור ידע יחיד שהילד יכול לפנות אליו ולהתייעץ או לקבל עזרה. היום בעידן המחשבים הילדים מבינים שזה לא כך וזה משפיע מאוד על הסמכות שלנו כהורים. יחד עם כל זאת הדרישות כלפינו הם אותן דרישות, כאשר עדיין רוצים שאנחנו נצליח לחנך את ילדים ולהעניק להם גבולות. יש שרואים בגבולות כמשהו שמגביל את הילדים ולא נותן להם לממש את אפשרויות שהיו ממשים לולא הגבולות שלנו. ויש שרואים בגבולות כלי חשוב ושאם לא נשתמש בו הילד יהיה מפונק. מפה גם ניתן להסיק מסקנה שגבולות מתבססות על רגשות אישיות שלנו, על ערכים אישיים שלנו. לכן גבול שמקובל על מישהו אחד יכול להיות לא מקובל על מישהו אחר. הדבר שהופך את הענקת גבולות לעוד יותר מאתגר. אז מה הוא הנכון ואיפה נמצא שביל הזהב. מצד אחד חשוב שנזכור שאנחנו, המתווכים הראשונים שבעזרתם, הילד מבין איך בעולם הכול עובד ואיך עליו להתנהג על מנת לשרוד בעולם זה. לולא הגבולות הילד פשוט לא ידע מה מותר ומה אסור ולא ידע איך עליו להתנהג. בואו ניקח לדוגמה ילד שמתפרץ כל פעם שמשהו לא מתאים לו. נגיד והחלטנו לא להעניק לו גבולות מפני שקשה להחזיק את הרגשות כל הזמן בפנים. עכשיו בואו נחשוב: האם ילדים ירצו לשחק עם ילד כזה, האם הוא יוכל להסתדר בבית ספר, בעבודה אם ימשיך להתנהג בצורה כזאת? מה אתם חושבים?.... לכן חשוב שאנחנו ניתן בידי הילדים כלים שיאפשרו להם לשרוד בחיי יום יום. יחד עם זאת חשוב שנראה לילד שאנחנו מכילים את הרגשות שלו, מבינים את הרגשות שלו (זה לא אומר שאנחנו חייבים להסכים אתו). שילוב בין הכלת רגשות של הילד לבין הענקת גבולות מאפשר לילד להרגיש שמצד אחד אנחנו רואים אותו, מתחשבים בו ומצד שני מסבירים לו איך עליו להתנהג בעולם הזה?
מה הקושי העיקרי שלכם בקביעת גבולות? איך אתם מתמודדים אתו?
לכל שאלות נוספות או הבהרות מוזמנים לפנות אליי. הורות בכייף מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים
