כאשר הילד מתפרץ - איך מעניקים גבול?

בשבוע הקודם. העליתי פוסט בנושא: הילד מתפרץ – ממה מתחילים? בפוסט התייחסתי לכך שכאשר הילד מתפרץ – קודם כל צריך לתת לילד להירגע (איך לעזור לילד להירגע בזמן ההתפרצות ומהם הדברים הראשונים שההורה צריך לעשות אתם מוזמנים לקרוא כאן)

איך על ההורה לפעול כאשר הילד נרגע?

איך ההורה צריך להעניק לילד גבולות בצורה נכונה?

• לאחר שהילד נרגע אחרי ההתפרצות כדאי לדון עם הילד על הדברים שקרו, ואם ברגע הנתון אין לכם זמן לדון על הדברים (למשל אתם ממהרים לעבודה) אז תגידו לילד מתי תחזרו לשיחה על כך ותקיימו את הבטחתכם.

• תדונו ביחד עם הילד על הדברים שקרו. אל תמהרו להסביר לילד כיצד הוא היה צריך להתנהג, תעודדו את הילד להגיע למסקנות בעצמו. באופן כזה אתם מעודדים את העצמאות של הילד ומעניקים לו ביטחון ביכולת שלו להתמודד עם קשייו (במידה והילד מתקשה למצוא פתרון – תעזרו לו). נגיד, דני מאוד רצה לשחק בכדור שאיתו שיחק ילד אחר. ברגע שדני הבין שאין באפשרותו להשיג את הכדור, דני נכנס להתפרצות, הוא התחיל לבכות שהוא רוצה את הכדור באופן מיידי ואפילו הרביץ לילד שהכדור היה שייך לו. במצב כזה קודם כל תעזרו לילד לשחזר את הדברים שקרו. כדי שהילד יוכל לקחת אחריות על מעשיו הוא קודם כל צריך להבין מה קרה. בהמשך, תעודדו את הילד לדון על דברים שקרו.

• תעודדו אותו לחשוב איך הרגיש ילד אחר שממנו ניסה לקחת את הכדור. "איך אתה חושב, מה הילד אחר הרגיש, מה יכולת לעשות אחרת (יכולתם לשחק ביחד, יכולתם לשחק תור-תור")/

• תנו לגיטימציה לרגשות של הילד ותלמדו מהן הדרכים המקובלות לביטוי הרגשות. כאשר אתם מעניקים לילד גבול חשוב שתסבירו לילד מהי התנהגות החילופית (המקובלת) להתנהגות של הילד כי כאשר אומרים לילד מאיזו התנהגות הוא צריך להימנע (אסור להרביץ) הוא לא מבין מה הוא צריך לעשות במקום. למשל אתם יכולים להגיד לילד: "אני מבין שאתה כעסת, אתה יכולת לבוא אלי ולספר לי על כך שאתה כועס. אנחנו לא מרביצים אחד לשני כשכועסים. אנחנו מדברים על הרגשות שלנו".

איך אתם עוזרים לילד להתמודד עם הקושי שלו?

מה אתם עושים כדי שהתפרצויות זעם לא יחזרו על עצמם?

לטיפים והדרכות פרטניות בנושאים אחרים – מוזמנים ליצור איתי קשר.

הורות בכייף

מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים